איך מתקבל תורם לבנק?
שלבים בביצוע תרומת זרע
החלטתן שאתן מעוניינות לרכוש תרומת זרע? מרגע קבלת ההחלטה החשובה הזו, מתחיל תהליך הכרחי – גם אם ממש לא מורכב או ארוך מדי. המטרה העיקרית שלו היא לראות האם המטענים הגנטיים שלך ושל האבא לעתיד יבטיחו סיכוי גבוה להיריון תקין.
על מנת שנוכל לבצע את בדיקת ההתאמה על הצד הטוב ביותר אנו עוברים מספר שלבים כאשר מגיע תורם חדש לבנק. אז מה בדיוק עובר תורם חדש כאשר הוא מגיע? מה חשוב לדעת מהצד שלכן בכל הנוגע לתורם ואיך תבחרו תורם בדרך הטובה ביותר? בעמוד הבא נעשה קצת סדר בבלאגן.
השלב הראשון: עמידה בתנאי הסף
עוד לפני שתוהים על קנקנו של הזרע של הגבר, חשוב לבחון את ההתאמה שלו עצמו לתהליך. מדובר בדרישות די בסיסיות, שעשויות להשתנות מבנק זרע אחד לאחר, ביניהן:
- הגבר אינו יכול להיות נשוי, אלא בהגדרה של רווק, גרוש או אלמן
- גיל: 35-18
- גובה: 1.75 מטר ומעלה
- בריא בגופו ובנפשו: כלומר, אין לגבר עבר רפואי או נפשי שאינו תקין
- הגבר אינו תרם בעברו זרע בבנק אחר
שימו לב שבהתאם להנחיות משרד הבריאות, חל איסור לשלול גברים מלתת זרע על פי מוצאם או דתם.
השלב השני: סדרת בדיקות מקיפה
הבדיקה המשמעותית יותר נוגעת לאיכות הזרע של הגבר. המטרה היא לוודא שזרעו של הגבר עומד בסטנדרטים הנדרשים מבחינת כמות, תנועתיות, מבנה מורפולוגי ועוד, מה שיגדיל כמובן את הסיכויים שהזרע יוכל לשמש להזרעה או להפריה בפועל. אסור לשכוח שבניגוד לטיפולי פוריות, במצבים של תרומת זרע לא מבצעים טיפולים שונים להשבחת הזרע, ולכן חובה שנתוני הבדיקה יהיו מספקים.
לאחר מעבר בהצלחה של בדיקת הזרע הראשונית, נעשית בדיקה נוספת. במקביל הגבר עובר מגוון רחב של בדיקות כדי לבחון באופן מלא את מצבו הרפואי: בדיקת דם, בדיקה רפואית מעמיקה ובדיקה פיזיולוגית כללית.
השלב השלישי: חשיבתו של הראיון האישי
חלק מרכזי בתהליך הוא הראיון האישי, המתקיים עם מתאמת בנק הזרע ורופא. במהלך הראיון עוברים על העבר הרפואי של הגבר ושל המשפחה שלו לעומק, כדי לראות אם ישנם מחלות או מצבים רפואיים שפוגעים בהתאמת הגבר לתהליך. בעיקר, מחלות גנטיות שעלולות לעבור גם לילדים, דוגמת חלק מסוגי המחלות הממאירות, אוטיזם, מחלות נפשיות ועוד.
הראיון האישי מיועד גם לראות את רצינות התורם הפוטנציאלי והאם הוא מבין באופן מלא את האחריות שלו כתורם זרע ואת התהליך שהוא עתיד לעבור. כמובן שהמטרה היא לוודא שהגבר מבצע את ההחלטה מרצונו החופשי ולהבהיר לו את הדרישות ממנו. למשל, שחל עליו איסור לבצע בהמשך בדיקות גנטיות למטרת איתור שורשים או למסור את ה-DNA שלו לחברות מסחריות.
השלב הרביעי: בדיקה גנטית נרחבת
ככל שהתהליך מתקדם, נכנסים לרזולוציות קטנות יותר של מצבו הגנטי של הגבר. תורם זרע ישראלי עובר ב B-MOM סקר גנטי מורחב. הסקר כולל צ’יפ גנטי הזהה לזה שנשים עשויות לעבור במהלך ההריון במסגרת בדיקת מי שפיר, הבוחן למעלה מ-50 מחלות גנטיות וכ-110 מוטציות. התורמים עוברים (האם כולם או חלקם?) ריצוף מלא, של למעלה מ-360 גנטים ויותר מ-1,500 מוטציות. חשוב להדגיש שהבדיקות הן רחבות פי כמה בהשוואה לאלה שנערכות לתורמים במדינות אחרות, כולל אלו שניתן לייבא מהן זרע לישראל.
באמצעות הבדיקה הרחבה אפשר ללמוד על התאמת הגבר לתרומה ואף לסווג אותו בהתאם לסוגים השונים של התורמים, לרבות תרומת ביצית, תורם פרימיום וכן הלאה. לפי הסיווג עשויים להיקבע לגבר בדיקות רחבות יותר, למשל תורמי פרימיום שעוברים בחלק מהמקרים מספר סקרים גנטיים. עם זאת, גם במקרה של תורמים “רגילים” מדובר כאן בבדיקות רחבות פי כמה מאלה הנערכות בקופת החולים.
כאן חשוב לתקן דבר מה בנוגע לתפיסה המקובלת בתחום אצל רבים: אין מה לחשוש מתורמים נשאים, וזה בוודאי אינו נתון השולל גבר ממתן תרומת זרע או אישה מקבלתו. ניתן טיעון שתורם שאינו נשא, פשוט לא עבר בדיקה גנטית רחבה מספיק. כל תורמי הפרימיום הם למעשה נשאים, מהסיבה הפשוטה שהם עברו סקרים גנטיים מאוד מורחבים שיגלו זאת.
השלב האחרון: מתן מנת הזרע
בסך הכול, ברוב המקרים הגבר מגיע פעמיים לבית החולים במסגרת השלבים השונים, עד שהוא מתקבל כתורם זרע לכל דבר ועניין. מתן מנת הזרע נעשה זמן קצר לאחר בדיקת ההתאמה הרחבה, כפי שפורטה מעלה. אין כאן למעשה הנחיות מחמירות יותר, למעט ההמלצה הגורפת להימנע מקיום יחסי מין 72-48 שעות לפחות לפני מועד התרומה, לישון היטב ולהימנע משתיית אלכוהול טרם הדגימה. את הדגימה נותנים בבית החולים, בחדר סטרילי ומרגיע, וזאת להבדיל מתהליכי פוריות אחרים בהם יש בחלק מהמקרים אפשרות להגיע לבית החולים עם דגימת זרע שנלקחה בביתו של הגבר.