יש לא מעט שיקולים שצריכים לבוא בחשבון בבחירה של תורם זרע, מה שמסביר מדוע הנתרמת הממוצעת (ולעיתים גם בן או בת זוגה) משקיעים הרבה מאוד מחשבה בבחירת התורם האידיאלי עבורם. אין צל של ספק שאחת הסוגיות החשובות ביותר היא מוצא התורם, כשהדילמה העיקרית היא תורם ישראלי לעומת תורם מחו”ל.
בנק הזרע ותרומת הביצית B-MOM יכול לספק בהקשר הזה תרומות מבנקי זרע מובילים בארצות הברית ומדנמרק בייבוא אישי מהיר, עד שבעה ימים מביצוע הבחירה על ידי הנתרמת. אז מה בדיוק כדאי לבחור, ואיך יודעים מהי ההחלטה הנכונה לכל נתרמת? לכל אפשרות יש את המאפיינים, היתרונות וגם החסרונות שלה, כפי שתלמדו בסקירה הנוכחית.
הסוגיה הראשונה שנתייחס אליה היא אנונימיות, שהיא דרישת חובה על פי תקנות משרד הבריאות. בעוד שבישראל תרומות הזרע הן אנונימיות במלוא מובן המילה, במקרה של תרומות מחו”ל יש אפשרות של “תורם פתוח”. המשמעות היא שבהגיעו לגיל 18, הילד שנולד בזכות תרומת הזרע יכול לפנות לבנק הזרע בבקשה לנסות ליצור קשר עם התורם.
בחלק מהמקרים, ניתן לראות תמונות של התורם כתינוק או אפילו כבוגר.
יש לציין שהתורם עצמו והנתרמת אינם יכולים בכל מקרה להגיש בקשה לקבלת מידע או ליצירת קשר.
למרות שיש מקרים בהם הרצון ליצירת הקשר עם התורם נעשה מסיבות מובנות, נראה שבנקודת הזמן הנוכחית אי אפשר עדיין לסמוך על כך באופן מלא. התרומות הפתוחות ברוב מדינות העולם המציעות תורם פתוח אינן מעוגנות בחוק, כלומר, אין אפשרות לחייב את התורם ליצור קשר או לסייע אם הקשר עם התורם אבד במרוצת השנים.
אם התורם לא מעוניין ליצור קשר, מסיבות כאלה או אחרות, סביר להניח שזה לא יקרה.
חלק מהנתרמות מעדיפות לבחור בתורם זר עקב ההנחה שבמקרה הזה הסיכויים לגילוי עריות – כלומר, יחסים או אפילו הקמת משפחה עם צאצא אחד מאותו התורם – אינם קיימים.
גם את הקביעה הזו אפשר לסייג, מהסיבה הפשוטה שבנקי הזרע הגדולים בישראל עובדים עם אותם בנקי זרע גדולים מחו”ל, כך שלא מדובר כאן ב”קטלוג” אינסופי של תורמים המבטל לחלוטין את האפשרות של נישואי אחרים שאינם מודעים לכך.
בישראל קיימת הגבלה של עד תשעה צאצאים מזרעו של כל תורם, כך שהסיכויים שאותם צאצאים ייתקלו זה בזה הוא קטן.
משרד הבריאות ובנקי הזרע החלו בשנים האחרונות תהליך שימנע מעבר של תורמים בין בנקים שונים, במקביל להקמת מאגר מידע משותף של בנק הזרע של הרצליה מדיקל סנטר ובנקים מקבילים אחרים לגבי התורמים.
הדבר יגדיל כמובן את הפיקוח על מספר המנות וימנע מצב בו תורם יפעל במספר בנקים במקביל.
זאת ועוד, ניתן לומר שהחשש מגילוי עריות אינו מוצדק מבחינה סטטיסטית, בהינתן ההגבלה על מספר הצאצאים והגידול המתמיד באוכלוסייה הגורמים לכך שהסיכויים ששני צאצאים של אותו נתרם ייפגשו הוא נמוך מאוד (משפחה ללמעלה ממיליון תושבים). בנוסף, הצאצאים של תרומת זרע בדרך כלל יודעים בשלב מסוים שהם מגיעים מתרומת זרע כך שהם יוכלו לוודא טרם החתונה שלהם בבגרותם, כאשר הם פוגשים אדם אחר מתרומת זרע, שאין ביניהם קשר של אחרים.
ביצוע סקר גנטי מקיף, הן של התורם והן של הנתרמת, הוא אחד הפרמטרים העיקריים בדרך להצלחת התהליך. בהקשר הזה אין צל של ספק שתהליך הבדיקה של תורם ישראלי, כפי שנעשה בבנק הזרע של הרצליה מדיקל סנטר, הוא הרחב ביותר שיש. תורם ישראלי עובר אצלנו סקר גנטי מורחב, בין השאר באמצעות צ’יפ גנטי הדומה לזה שעוברים במי שפיר, כדי לבצע התאמה אופטימלית ולראות אם מקור הנשאות הוא בתורם או בנתרמת.
בדיקה זו היא ייחודית ולא נעשית בבנקי זרע בעולם. בדנמרק, למשל, הבדיקות הגנטיות מצומצמות באופן יחסי למרות שניתן לבקש לבחור בדיקה של גן ספציפי.
הסקרים בארצות הברית הם מורחבים, אולם לא כוללים בתוכם את הצ’יפ הגנטי.
רבים יטענו שלהגשמת חלום ההורות אין מחיר, מה גם שהעלויות של קבלת תרומת זרע אינן אסטרונומיות. בכל זאת מדובר בסכום שצריך להביא בחשבון.
החיסרון המרכזי בתרומת זרע מחו”ל, בחלק גדול מהמקרים, הוא המחיר. בעוד שהמחיר של מנה מתורם ישראלי דרך בנק זרע פרטי עומד על 2,000 ש”ח, במקרה של תרומת זרע המחיר הוא כ-4,000 ש”ח.
אם מוסיפים לכך את העובדה שהנתרמת הממוצעת רוכשת בדרך כלל כ-10-5 מנות זרע על מנת להגדיל את הסיכויים שלה להיכנס להריון, מבינים מדוע מדובר בפערים כלכליים משמעותיים.
נתרמות זרע בוחרות את התורם הפוטנציאלי מקטלוג רחב, בו הן מקבלות מידע לגבי מאפיינים דוגמת גובה, משקל, צבע עיניים, צבע שיער, תחביבים, שפות, עיסוק ההורים וכיוצא בזה.
כמובן שלא מסגירים פרטים שעשויים לחשוף את התורם, אלא מצניעים או מציינים אותם באופן כללי מאוד, גם אם הם עשויים להשפיע על הבחירה של האישה.
יתרון של B-MOM הוא ההיכרות האישית עם כל תורם הקיימת במקרה של תורם ישראלי, כך שאנחנו יכולים לייעץ לאישה באופן מלא יותר לגבי ההתאמה (מבלי לחשוף פרטים חסויים, כמובן).
למרות שלכל נתרמת יש בוודאי את הטעם האישי שלה, הניסיון שלנו מראה שחלק גדול מהנתרמות הישראליות נמשכות לאותם מאפיינים.
כך למשל רבות מהן מעדיפות תורמים “ישראליים”, ששירתו למשל בצבא בתפקידים איכותיים, ומסיקות מכאן על טיב התורם. החיבור הזה לא קיים תמיד במקרה של תרומה מחו”ל.
בחלק מהמקרים הנתרמת נותרת על מספר מנות זרע, כך שעולה השאלה מה ניתן לעשות איתן.
גם מהבחינה הזו סוג התורם עשוי להשפיע על האפשרויות העומדות מולה.
במקרה של תרומה מחו”ל, הרי שאם המטופלת נשארת עם מנות שאינה מעוניינת בהן היא לא יכולה להחזיר אותן או להעביר אותן.
בתרומה מחו”ל גם אין אפשרות להחליף את התורם.
לעומת זאת, במקרה של תורם ישראלי הנתרמת יכולה ברוב המקרים להחזיר את התרומות שאין לה שימוש בהן ולקבל עליהן תמורה, מלאה או חלקית.
בסופו של דבר, קשה עד בלתי אפשרי לספק תשובה חד משמעית לשאלה הזו.
לכל נתרמת יש את השיקולים שלה, וכאמור – לכל בחירה יתרונות וחסרונות משלה.
הנתונים מראים שברוב המקרים הנתרמות הישראליות מעדיפות לרכוש תרומת זרע מתורם ישראלי, אולם כל מקרה לגופו.
אנחנו נשמח להעניק לכן את מלוא הייעוץ וההכוונה, כך שתבחרו בסופו של יום בהתאמה המושלמת עבורכן.
ד”ר קדם מנהל בנק הזרע ותרומת ביצית B-MOM מומחה בפריון ובעל ניסיון רב בתחום. מקצועי, רגיש ובעל יכולת לזהות את הצרכים של הלקוחות. סבלני, חייכן , אדיב ותמיד נכון לעזור. בעל תואר דוקטור מטעם בית הספר לרפואה, אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. ד”ר קדם שותף לכתיבה ולפרסום עשרות מאמרים מקצועיים במגזינים ובכלי תקשורת עולמיים.
